כל קיץ זה קורה מחדש. החום בחוץ מעביר את הילדים על דעתם. הקייטנה מספיקה בדיוק שבועיים לפני שהקטן מתחיל לאבד את זה סופית, ואצל הגדולה זה קורה אפילו יותר מוקדם מזה.

אני זוכר שבילדות שלי, שנדמה לי שהייתה כבר לפני נצח, הייתי נוסע עם המשפחה לאיזה בית מלון באילת. אף פעם לא אהבתי את אילת אבל לפחות יש בריכה שאפשר לשהות בה כדי לצנן את הגוף מהטמפרטורה החמה, חמה מדי.

היום לא צריך לנסוע עד אילת בשביל ליהנות או לצאת לחופשה שתכלול גם בריכה. לפחות ככה מסתבר לי משיחת טלפון עם הג'ינג'י שלו תמיד הפתרונים. הוא מציע שניסע לכפר גליקסון, כאילו הוא תיכנן את זה כבר הרבה זמן מראש ורק חיכה שאני אשאל מתי יוצאים כבר לחופשה.

אני זורם עם הספונטניות, וסוחף גם את אשתי והילדים וככה בלי לחשוב יותר מדי אנחנו אורזים את הפקלאות ונוסעים לכפר גליקסון, כפר נופש משפחתי ליד זיכרון יעקב שהוא יותר זול מאילת וגם יותר מעניין. לפחות בשבילי.

נופש בכפר גליקסון גם ובעיקר עבור ילדים

כפר גליקסון עדיף גם על כל אפשרות נופש אחרת בעיקר בשביל ילדים. יותר נכון, בראש ובראשונה הוא עדיף, כיוון שיש כאן הרבה פעילויות לילדים בכל הגילאים עם מועדון לילדים שכולל גם מתקני כדורים, גם ג'ימבורי, גם פינת ליטוף בעלי חיים (כולל סיור חליבה אצל הפרות!) וגם פינה לסרטי ילדים (נו, באמת, כמה פעמים אפשר כבר לראות את מלך האריות, לעזאזל?).

אה, כן. ויש גם בריכה. שהיא ה-סיבה העיקרית שבגללה נסענו לחופשה ומתאימה גם למבוגרים וגם לילדים.

ככה יצא שמרוב אטרקציות ופעילויות שיש במקום עצמו העברנו שם כמעט יום שלם, עד שהקטנים התחילו להתעייף ולהעביר אותנו על דעתנו, אז פרשנו לחדרי האירוח. ביום המחרת החלטנו שלמרות שהילדים יכולים בהחלט ליהנות מעוד יום שלם במתקנים של כפר גליקסון, דווקא ננצל את המיקום שלו באזור עם אטרקציות נוספות ונלך לבקר בהן.

אז על קיסריה והעתיקות ויתרנו, וגם על פארק הדיג הטבעי הגדול (למרות שעל זה הג'ינג'י ויתר בצער רב; הוא עוד ניסה לשכנע אותנו שזו חוויה לכל המשפחה). במקום זה הלכנו לבקר ב"מי קדם" – נקבת מים עתיקה ששימשה פעם את תושבי אזור קיסריה להזרמת מים.

כיום זה יותר אתר ארכיאולוגי שמאפשר ללכת גם עם הילדים בתוך הנקבה, מה שאומר שנהנים ונרטבים – אז לא לשכוח להביא בגדים חלופיים.

משם, בלחץ הילדים, הלכנו ל"שביל התפוזים" – פארק הרפתקאות ע-צ-ו-ם ששם בכיס הקטן את זה של כפר גליקסון עם טרקטורונים חשמליים, מיני-גולף, פארק חבלים וכן, גם בריכה יש בו, כי אחרת היה חבל. כששאלנו את הילדים בסוף היום איפה הם נהנו יותר, המקום הזה נבחר פה אחד.

כפר גליקסון גם למבוגרים...

שלא יהיו טעויות. החופש הזה לא היה רק בשביל שהילדים יהנו אלא גם אנחנו, המבוגרים, רצינו לעשות כמה דברים בשביל עצמנו. אחת הסיבות שבגללן בחרנו את כפר גליקסון הוא שירות הבייביסיטר שהם מציעים למבוגרים.

ככה שביום השלישי שילמנו קצת כסף נוסף בשביל החופש שלנו, והלכנו אנחנו המבוגרים ליהנות בבריכה.

מאוחר יותר החלטנו לצרף גם את הילדים לחגיגה, אבל בינתיים הג'ינג'י ניצל את כישוריו החברתיים המעולים וארגן קבוצת כדורגל. ככה יצא שאנחנו הגברים השארנו את הילדים עם הנשים לצד הבריכה (נראה לי שהם לא התנגדו) והלכנו להתרוצץ במשך שעתיים על מגרש הספורט הצמוד.

בתכל'ס יכלנו לבלות כאן עוד ימים שלמים, אבל אחרי שלושה וחצי ימים החלטנו שזהו, הגיע הזמן לחזור הביתה. הילדים היו קצת מאוכזבים, אבל זה טוב – אני תמיד מעדיף להישאר עם טעם של עוד בפה מאשר עם תחושה של עייפות ושל שובע.